ביסיאקוב נ' א אמדן קמעונאות והשקעות בע"מ ואח'

פסק דין

מבוא

התובע, יליד 30.10.67, עותר לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בשל מעורבותו בתאונה מיום 31.1.07 במהלך עבודתו.

תמצית טענות הצדדים

במקור הוגשה התובענה כתביעה לפיצוי בגין נזק גוף עקב תאונת דרכים כנגד חברת ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית (2002) בע"מ (להלן: "ביכורי השדה") בטענה, כי היא הייתה בעלת המשאית ממנה פרק התובע סחורה בעת התאונה. בכתב התביעה המקורי טען התובע, כי ביום 31.1.07 נתבקש, על ידי מעבידו, לפרוק סחורה ממשאית שהגיעה לשטח המעביד אל תוך מחסן המעביד וכשסיים מלאכתו, ביקש לרדת מהרמפה של המשאית אל הרצפה ותוך כדי ירידה, נפל ונחבל ביד ימין.

התובע ציין, כי אובחן כסובל משבר ברדיוס דיסטלי, הוא קיבל טיפול רפואי ונקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 5% על ידי וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.

ביכורי השדה הגישה כתב הגנה במסגרתו הכחישה את נסיבות התאונה. לטענתה, ככל שהתובע נפל הרי שנפל מרמפת ההעמסה של מקום עבודתו וללא קשר למשאית הנדונה. כמו כן הכחישה את נזקיו הנטענים של התובע וקיום קשר סיבתי בינם לבין התאונה.

בהמשך הגיש התובע כתב תביעה מתוקן גם בעילה נזיקית כנגד ביכורי השדה והמבטחת שלה במועדים הרלוונטיים הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הראל") ומחסני כמעט חינם חברה אשר רכשה את מי שהייתה מעבידתו של התובע במועד הרלוונטי ואשר לאור המיזוג חיובי המעבידה הועברו אליה.

במסגרת כתב התביעה המתוקן שב התובע על טענתו לפיה מעבידו ביקש ממנו לפרוק סחורה ממשאית שהגיעה למקום וטען, כי המשאית הורידה את הרמפה שלה על רצפת הבטון של המחסן, כך שהן היו באותו גובה. לטענתו, לאחר סיום פירוק הסחורה הדרך שהייתה פתוחה בפניו לירידה מהרמפה הייתה ירידה ישירה מהרמפה לרצפה שכן הדרכים האחרות, וביניהן המדרגות המובילות לרצפה, היו חסומות באמצעות סחורה. לטענתו, חסימת הירידה מרצפת הבטון מהווה רשלנות המעביד והוסיף, כי המעביד התרשל שעה שלא הציב לו סולם לצורך ירידה מהרמפה.

בהמשך הגיש התובע בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת מעבידתו במועד הרלוונטי (להלן: "א. אמדן") וחברת הביטוח שביטחה את המעבידה (להלן: "איילון") כנתבעות נוספות. בהחלטה מיום 9.1.11 ניתן היתר להגשת כתב תביעה מתוקן כאמור. כתב התביעה המתוקן האחרון הוגש נגד ביכורי השדה, הראל, א. אמדן ואיילון.

במסגרת כתב התביעה המתוקן שב התובע על טענתו באשר לנסיבות התאונה וטענתו, כי עסקינן בתאונת דרכים ולחלופין, כי התאונה ארעה בשל התרשלות מעבידתו והפרת חובות חקוקות על ידה. התובע הוסיף, כי ככל שייקבע, כי אין עסקינן בתאונת דרכים הרי שהתאונה ארעה בשל רשלנות המעביד או מי מטעמו בין היתר בשל כך שחסם את הגישה מהרמפה או מרצפת הבטון, גרם לתובע לרדת ישירות מהרמפה לרצפה דבר הכרוך בסיכון של נפילה, לא סיפק לתובע סולם, העסיק את התובע בשיטת עבודה שגויה, לא מנע מהתובע לעבוד בצורה מסוכנת, לא הדריך את התובע באשר לביצוע העבודה בצורה בטוחה ובאשר לסיכונים הטמונים בעבודה, יצר סיכון בלתי סביר, לא צפה את הנזק, לא פעל כפי שמעביד סביר היה פועל בנסיבות המקרה והפר חובות חקוקות.

א. אמדן ואיילון הכחישו את האירוע נשוא התובענה ואת חבותן לפצות את התובע. לטענתן, ככל שהאירוע התרחש הרי שהתרחש בשל רשלנותו הבלעדית של התובע. עוד טענו, כי עסקינן בתאונת דרכים ועל כן האחריות לפצות את התובע מוטלת על כתפי ביכורי השדה והראל. בנוסף הכחישו את הנזקים הנטענים וקשר סיבתי בינם לבין התאונה.

ביכורי השדה והראל טענו, כי דין התובענה שהוגשה נגדן להדחות בשל העדר עילה, העדר יריבות ושיהוי בהגשת התובענה. לטענתן, ככל שהתובע נפל הרי שנפל מרמפת ההעמסה של מקום עבודתו ללא קשר למשאית הנדונה. כן הכחישו את הנזקים הנטענים וקיומו של קשר סיבתי בינם לבין התאונה הנטענת. בשלב הסיכומים הוגשה לבית המשפט הודעה מטעם התובע, ביכורי השדה והראל לפיה תדחה התובענה נגד ביכורי השדה והראל ללא צו להוצאות. פסק דין כאמור ניתן ביום 13.2.13. משכך, אין התובע טוען עוד, כי נזקיו נגרמו עקב מעורבותו בתאונת דרכים ונותרה לדיון רק העילה הנזיקית.

הראיות

מטעם התובע העיד התובע ומטעם הנתבעות מס' 3 ו-4 העיד מר צ'רלי דנינו (להלן: "דנינו")- ששימש כסגן מנהל אצל מעבידתו של התובע במועד הרלוונטי. בנוסף, הוגשו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון ומסקנות

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בנוגע לשאלת האחריות. בהחלטה מיום 3.5.11 נקבע התיק לשמיעת הוכחות בשאלת החבות בלבד.

בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת מכלול הראיות שהונחו לפניי מצאתי, כי דין התובענה להדחות, מהנימוקים שיפורטו.

כאמור, התביעה שהוגשה בעילה לפי חוק הפלת"ד נדחתה בהסכמת הצדדים. כעת נותר להכריע במחלוקת שנתגלעה בין א. אמדן ואיילון לבין התובע בשאלה, האם א.אמדן, מעבידתו של התובע במועד הרלוונטי, התרשלה והאם בשל התרשלותה נגרמו נזקי התובע.

במסגרת כתב התביעה נטען, כי: "התובע רצה לרדת מהרמפה של המשאית לרצפה. אולם ולרוע מזלו, תוך כדי ירידה כאמור, נפל על הרצפה" (סעיף 8 לכתב התביעה המתוקן"). במהלך עדותו התבקש התובע להסביר כיצד ארעה התאונה והשיב, כי התבקש לעזור לפרוק את משאית הירקות וכשסיים, סגן המנהל קרא לו והוא רצה לרדת לרצפה ומשום שהייתה חסומה קפץ לרצפה מהרמפה של המשאית ונפל לרצפה "לא טוב" (עמ' 4 ש' 15-22).